צייזלר יעל נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.לפנינו תביעה לתשלום דמי לידה בגין עבודת התובעת אצל בן-זוגה (שהוא גם אבי בתה), מר משה לינדנבאום (להלן: "לינדנבאום") .

התובעת קיבלה דמי לידה בגין עבודתה במקום עבודה אחר – ולענין מעביד זה אין התדיינות זו נוגעת.

2.במכתב המל"ל אל התובעת מיום 26.8.08 נאמר שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת ולינדנבאום. התובעת אינה בגדר "עובד" ולכן לא שולמו לה דמי הלידה כאמור לעיל.

3.בכתב התביעה המתוקן נטען כי התובעת ילדה ביום 26.4.08 ובטרם ילדה עבדה כשכירה אצל לינדנבאום : הוא עסק בצילום אירועים ואילו התובעת היתה מעצבת אלבומי תמונות שצילם, עיצוב דיגיטלי או ידני, וכן עסקה מעט בהנהלת החשבונות שלו.

התובעת עבדה בימי שישי בלבד 3-4 שעות בכל פעם, ושכרה עמד על 1,000 ₪ נטו בחודש, והונפקו לה תלושי שכר ע"י לינדנבאום.

השכר שולם בהמחאות והן הופקדו בחשבון הבנק של התובעת.

עוד נטען בכתב התביעה (כמו גם בתצהיר התובעת) כי בטרם החלה לעבוד אצל לינדנבאום, הוא היה מקבל שירותי עיצוב-אלבומים ע"י עוסקים עצמאיים שעבור התשלומים ששולמו להם – קיבל חשבוניות-מס.

4.לאחר ששמענו עדויות התובעת ולינדנבאום ולאחר שעיינו בכל הראיות והמסמכים שבתיק ובסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן:

א.לענין התביעה דהנ"א הוכח ללא ספק, כי התקיימו בין התובעת ולינדנבאום בתקופה הרלבנטית – יחסים שבין "ידועים בציבור":

בני הזוג התגוררו תחת קורת גג אחת; הולידו בת משותפת לשניהם וניהלו משק בית אחד במשותף.

אין בעובדה שהתובעת לא ציינה בטופס נ/1 דבר בענין "קרבה משפחתית" – ולא כלום : אין מדובר בקרובי משפחה שהרי בהגדרה זו לא נכללים ידועים בציבור.

מאידך גיסא, עפ"י עדויותיהם של התובעת ולינדנבאום עצמם, אין ספק שיחסיהם תואמים את הגדרת "ידועים-בציבור" אהדדי.

ב.כפי שנפסק פעמים רבות ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, קרבת-משפחה (ולענייננו : "ידועים בציבור") אין בהם כדי לשלול באופן קטיגורי וחד-משמעי את האפשרות כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אלא שנדרשת זהירות והקפדה בבחינת הקשר האמור ככל שמדובר ביחסי-עבודה.

במקרה שלפנינו הוכיחה התובעת כי עבדה ואת פרי-עבודתה ראה גם חוקר המל"ל כעולה מהראיות שבפנינו.

התובעת המציאה צילומי המחאות ותלושי שכר המוכיחים כי לינדנסבאום שילם לה שכר תמורת עבודתה.

לא נסתרה גרסתם האמינה של התובעת ולינדנבאום, לפיה ביצעו את עבודתה – בטרם החלה לעבוד אצל לינדנבאום – עובדים עצמאיים שהנפיקו חשבוניות מס ("פרילנסרים" כהגדרת העדים) וכך היה גם לאחר שהתובעת חדלה לעבוד אצל לינדנבאום. בכך הוכח שאין מדובר בהעסקה מלאכותית לצורך יצירת תשתית-עובדתית לתביעת דמי לידה, אלא ביחסי עובד-מעביד ריאליים ואמיתיים.

גם לעובדה שהעבודה התבצעה מהבית – אין לייחס משמעות השוללת את כנות גרסתה של התובעת : מטבע הדברים, עיצוב אלבומי תמונות באמצעות תוכנת-מחשב, כמו עבודות מחשב רבות נוספות המוכרות לנו מחיי היום – יום , יכול להתבצע מהבית שהרי לא נדרש מפעל או בית מלאכה או משרד ייעודי לכך.

ג.אין בידינו לקבל טענת ב"כ הנתבע בסעיף 25 לסיכומיו : בחינת העובדות לצורך בירור השאלה אם מדובר ב"עובד" או ב"עזרת קרוב" איננה מתמקדת בשאלה אם לפני ואחרי תקופת ההעסקה הנטענת, המעביד העסיק עובד שכר דווקא, אלא בשאלה אם נדרש כי אדם אחר יבצע אותה עבודה לפני ואחרי תקופת ההעסקה הנטענת.

משהוכח כי לפני העסקת התובעת בוצעה עבודתה ע"י אחרים, הגם שהיו עצמאיים, די בכך כדי לתמוך בגרסתה וטענתה של התובעת כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין לינדנבאום.